אחריות על טלפון בישראל: מה מכוסה, ומה לא

התקנות קובעות שנה על כל טלפון חדש, בכל מסלול יבוא. מה שמפתיע אנשים הוא דווקא מה שהיצרנים מחריגים בעצמם.

נכתב על ידי ברוך אדלשטיין, טכנאי ראשי בפון גת עודכן באוגוסט 2026 התקנות אומתו בשני מקורות אבחון והצעת מחיר ללא עלות

מה שהתקנות אומרות, במילים שלהן

תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס״ו-2006, חלות על מוצרי חשמל ואלקטרוניקה חדשים שמחירם לצרכן גבוה מ-150 ₪. טלפון חדש הוא תמיד כזה.

ארבע התקנות שרלוונטיות לטלפון. אומתו בוויקיטקסט ובנבו, שני מקורות בלתי תלויים, ב-05/08/2026.
תקנהמה נקבע
1תקופת אחריות של שנה מיום מסירת הטובין לצרכן
2היצרן מתקן בלא תמורה כל קלקול שנתגלה בתקופת האחריות
18בטובין מיובאים יראו את מי שייבא אותם כיצרן לעניין התקנות
19לא ניתן לאתר את היצרן, החיובים עוברים לעוסק שמכר, בטובין מעל 400 ₪

התקנות מוסיפות גם חובת אספקת חלקי חילוף לפי דרישת הצרכן (תקנה 3(א)).

"יבוא מקביל, אז אין אחריות"

המשפט הזה נאמר בחנויות והוא פשוט לא נכון כהצהרה על החובה שבדין. תקנה 18 קובעת שמי שייבא הוא היצרן לעניין האחריות, בין אם הוא היבואן הרשמי ובין אם לא.

חובת האחריות זהה בשני המסלולים, ומה שכן שונה הוא מי נותן אותה ואיזה מערך שירות עומד מאחוריה, וזו שאלה מעשית לגמרי: כמה מעבדות יש ליבואן הזה, איפה הן, וכמה זמן לוקח.

ולכן השאלה הנכונה בחנות אינה "יש אחריות?" אלא "מי היבואן, ואיפה מוסרים את המכשיר לתיקון". ההרחבה המלאה על שני המסלולים נמצאת במדריך היבוא.

תקנה 19 היא מה שהופך את השאלה הזאת למעשית: אם לא ניתן לאתר את היצרן, החיובים עוברים לחנות שמכרה. שווה לדעת ממי קניתם.

בלעדי ללקוחות האתר

המבצעים וההטבות שלנו

כל ההטבות במקום אחד, בליווי אישי של ברוך וסיגל

מה שהאחריות אינה מכסה, ולמה

כאן חשוב להפריד בין שני דברים שונים, כי בחנות הם נשמעים אותו דבר.

התקנות מדברות על קלקול, כלומר על מכשיר שהתקלקל מעצמו. הן אינן עוסקות בנזק שנגרם למכשיר מבחוץ, ולכן מסך שנשבר בנפילה אינו קלקול, גם אם קרה ביום הראשון.

ובנוסף לזה, היצרנים מוסיפים החרגות משלהם בתנאי האחריות. את זה אפשר לראות בעמודי המפרט עצמם: אצל שיאומי, למשל, כתוב במפורש שהאחריות אינה מכסה נזק נוזלים מעבר לתנאי הבדיקה.

שלושה מקרים שאנחנו רואים הכי הרבה, וטוב שתדעו עליהם לפני ולא אחרי:

  • נזק נוזלים. אין עליו אחריות, לא אצל היצרן ולא אצל אף מעבדה, כולל אצלנו. זה טבעו של הנזק: הקורוזיה ממשיכה לעבוד גם אחרי שהמכשיר יבש, ואי אפשר להתחייב על מה שימשיך לקרות בלוח.
  • שבר מנפילה. נזק חיצוני, ולא קלקול.
  • דירוג עמידות למים אינו הבטחה. IP68 נמדד בתנאי מעבדה על מכשיר חדש, והיצרנים מציינים בעצמם שהעמידות פוחתת עם השחיקה. מכשיר בן שנתיים שנכנס איתו לבריכה אינו מקרה אחריות.

מה קורה כשמגיעים למעבדה עם תקלה

זה החלק שאף אחד לא כותב עליו, והוא בדיוק מה שאנחנו רואים כל יום.

מכשיר בתוך שנה, עם תקלה שנראית כמו קלקול. כאן המסלול הנכון הוא היבואן, ולא אנחנו. נגיד לכם את זה, וגם נעזור לזהות מי היבואן לפי מדבקת האחריות. תיקון אצל מעבדה חיצונית עלול לשמש עילה לדחיית האחריות, ולכן זה שווה בירור לפני ולא אחרי.

מכשיר שיצא מהתקופה, או תקלה שאינה קלקול, הם רוב מה שמגיע אלינו. מסך, סוללה, שקע טעינה ומצלמה.

ויש מקרה שלישי שקורה הרבה, וזה כשלא ברור מה זה. מכשיר שלא נדלק יכול להיות קלקול ויכול להיות נזק. האבחון אצלנו ללא עלות וללא התחייבות, ואם נגיע למסקנה שזה מקרה אחריות, נגיד לכם ללכת ליבואן.

האחריות שאנחנו נותנים על התיקונים שלנו היא בכתב, בהתאם למוצר ולסוג התיקון. על תיקוני נזקי נוזלים אין אחריות, וזה נאמר לפני שמתחילים.

שלושה דברים ששווה לשמור

  • את החשבונית. תקופת האחריות נספרת מיום המסירה לצרכן, ולכן התאריך שעליה הוא מה שקובע.
  • את מדבקת האחריות שעל האריזה. היא מזהה את היבואן, וזו הכתובת שאליה פונים.
  • את האריזה עצמה, לפחות בשבועות הראשונים. גם בגלל זכות הביטול וגם כי מספר הדגם המדויק מודפס עליה.

ולפני שקונים, שווה לשאול את מי שמוכר מי היבואן ואיפה מוסרים לתיקון. אנחנו עונים על זה לפני הקנייה, והדגמים שיש לנו נמצאים כאן.

לא בטוחים אם זה מקרה אחריות?

ספרו לנו מה קרה ומתי קניתם, ונגיד לכם למי כדאי לפנות. אנחנו ברחבת תשרי 2 בקריית גת, ראשון עד חמישי 9:00–18:30 ושישי 9:00–13:00.

המדריך הזה אינו ייעוץ משפטי. הוא מציג את נוסח התקנות ואת מה שאנחנו רואים במעבדה.